המציאות לא מפסיקה להשתנות, בכל תחומי החיים וגם בשדה המשפט. אחת האופציות היחסית חדשות המוצעות לאזרחי ישראל היא ייפוי כוח מתמשך – ובהתאם גם עולה באופן טבעי השאלה ייפוי כוח מתמשך מה זה בעצם. בהמשך העמוד תמצאו תשובה מפורטת, ועוד כדאי לדעת שבמשרד עורכי דין ונוטריון שפירא בוטרמן מספקים שירות

במקרים שבהם אדם נפטר ואין צוואה תקפה, יחולק עיזבונו בהתאם לדיני הירושה – על בסיס מתן צו ירושה. את הבקשה לצו זה מגישים בדרך כלל מי שרואים את עצמם כיורשים, אולם גם נושים של יורשים פוטנציאליים עשויים לקבל צו ירושה וכך גם מנהל העיזבון. במקרים שבהם ישנם סימני שאלה סביב

צוואה נועדה לשקף את רצונו של האדם בנוגע לאופן חלוקת הנכסים שצבר לאחר פטירתו. בכל מקרה שבו ישנו חשד לבעיה כלשהי סביב עריכת המסמך החשוב, כדאי לשקול את האופציה של הגשת התנגדות לצוואה – כלומר פנייה לרשם הירושות על-מנת שלא יוציא צו קיום צוואה. הגוף המוסמך לדון בבקשות התנגדות לצוואות

בשנת 1963 חוקקה מדינת ישראל חוק בעל חשיבות רבה בתחום יחסי העבודה – חוק פיצויי פיטורים. החוק נועד להסדיר את זכויותיהם של עובדים שפוטרו ממקום עבודתם, ובמקביל הוא מחייב את המעסיקים, במקרים מסוימים, לשלם פיצויים גם לעובדים שהתפטרו. במשרד עורכי דין שפירא בוטרמן הצטבר ניסיון נרחב בתחום הספציפי של פיצויי

היהדות הנחילה למין האנושי מושג בעל חשיבות עצומה מכל הבחינות: יום מנוחה שבועי. מדינת ישראל אימצה באופן טבעי את הקונספט הזה, וקיבעה אותו בחוק – חוק שעות עבודה ומנוחה אשר נכנס לתוקף בתחילת תקופת כהונתה של הכנסת ה-2, בשנת 1951. חוק זה מביא לידי ביטוי את היותה של ישראל מדינה

צו ירושה מוצא לבקשת יורשים פוטנציאליים (ולפעמים גם גורמים אחרים) במקרים שבהם אין צוואה. כל אדם שעלול להיפגע מהוצאת צו ירושה רשאי על-פי חוק להתנגד לכך – כשהתנאי היחיד להגשת בקשת ההתנגדות הוא שהצו עדיין לא ניתן (לאחר שכבר הוצא צו ירושה, ההליך הרלוונטי למי שמתנגד לו הוא בקשת ביטול

צוואה הינה מסמך משפטי שבו אדם קובע למי ואיך יועבר רכושו לאחר מותו. הזכות של אדם לקבוע מראש איך יחולק רכושו לאחר פטירתו לפי ההנחיות שנתן  מקובלת בהלכה היהודית, ואף שישנם גם דיני הורשה מחייבים מכוח הדין העברי הרי שניתן להתגבר עליהם באמצעות ניסוחים שאושרו במשך אלפי שנות קיום ההלכה.