אז מה מגיע לעובד בתקופת החגים בה כל כך הרבה ימים לא עובדים?
כרגע נדבר על עובד יהודי או עובד אחר שבקש חופשות לפי הלוח היהודי. (כן זה אפשרי)
ומי שמעוניין במידע על עובדים לא יהודיים שישלח לי בפרטי ואם נראה שזה מעניין הרבה נפרסם פה.
ימי החגים המוכרים על פי החוק
הם מה שנקרא יום טוב. שעל פי ההלכה אסור במלאכה.
והם שני ימי ראש השנה, יום כיפור, חג ראשון של סוכות, שמחת תורה, יום ראשון ואחרון של פסח, ושבועות וכן יום העצמאות.
(סה"כ 9 ימים שחלקם יפלו ממילא בשישי או שבת).
אגב יש מקומות עבודה שיש להם הסכם קיבוצי מיוחד ומוגדרים יותר ימים כימי חגים
– למשל לעובדי מאפיה – שעל הימים הללו מוספים עוד 8 ימים – יומיים לפני פסח וכל חול המועד של פסח.
חול המועד וערבי חג אינם ימי חופשה בשכר אלא אם כן נקבע כך בהסכם.
(ודברנו על כך שמעסיק שעסקו סגור בחול המועד יכול להודיע מראש לעובד שהחופשה השנתית היא בימי חול המועד ו/או ערבי חג).
או אם המעסיק הודיע על כך לעובד שבועיים מראש. ולעובד נותרה יתרת ימי חופשה.
דמי חגים לעובד חודשי משולם במסגרת השכר החודשי הרגיל. החל מתחילת עבודתם.
עובד שעתי או יומי יהיה זכאי לדמי חגים אם התמלאו שלושת התנאים הבאים:
א. עובד מעל 3 חודשים באותו מקום עבודה.
ב. לפי ההסכם או הנוהג היה אמור לעבוד ביום שחל בו החג אך בשל החג לא עבד.
ג. הוא לא נעדר מהעבודה ביום שלפני החג או שלאחריו -אלא אם ההיעדרות היא בהסכמת המעסיק
כגון שלא שובץ ליום העבודה שלפני או אחרי החג אם באופן זמני ואם באופן קבוע או עסק שסגור בערב חג.
חג שחל למחרת יום המנוחה השבועית או גשר עליו החליט המעסיק.
עובד שנדרש לעבוד ביום מנוחה שבועי זכאי בעיקרון –
אלא אם נקבע בהסכם הקיבוצי שלו אחרת –
לשכר בשיעור של 150% ובנוסף ליום מנוחה חלופי או לפדותו בכסף.
עובד שעתי שעובד בחג מרצונו -זכאי למנוחה חלופית.
על המעסיק להוכיח שהעבודה בחג היתה מרצון העובד ולא מדרישת המעסיק (וחזקה הינה אחרת).
שכן אם היתה מכורח זכאי לתשלום בשיעור 150% לפיצוי + לדמי חגים בשיעור 100% + מנוחת פיצוי במקום השעות שעבד.
(בקיצור ענין מאד יקר) אבל יש ענפים שבהם יש הסכם קיבוצי ספציפי כגון בענף השמירה
ואז אינו זכאי אלא רק לתוספת של 50% לשכר. (וליום מנוחה ללא שכר) .
עבודה במוצאי החג מזכה בשכר רגיל -אלא אם כן טרם חלפו 36 שעות מעת שסיים עבודתו בערב החג.
אז כלכלו את שעות העבודה בתבונה ונסו לחסוך לכם הוצאות מיותרות.