עובדת זכאית לפיצויי פיטורים אם התפטרה לשם טיפול בילדה,
תוך תשעה חודשים מהלידה (כולל תקופת ההודעה המוקדמת שעליה ליתן למעסיק)
וזאת גם אם היו מניעים אחרים להתפטרות –
כגון אי שביעות רצון מהעבודה או מהשכר.
אין לדרוש מהעובדת להישאר אך ורק בביתה לאחר ההתפטרות
והיא זכאית לפיצויי הפיטורים גם אם השתלבה מיידית בעבודה
– ככל שהעבודה האחרת אכן מאפשרת לה שהות ממושכת יותר עם ילדה
– בין אם שעות עבודה מופחתות,
קרבה למקום המגורים החוסכת זמן נסיעה,
ובודאי עבודה מהבית.
וגם גידול בשכר מהווה שיקול מוכר.
המועד הקובע לבחינת זכאות לפיצויי פיטורים
מכוח סעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים, הוא מועד ההתפטרות,
וחזרה לעבודה לאחר מספר חודשים, והודעת פיטורים בטרם חלף המועד
אינה שוללת את הזכות הזו.
נטל הראיה מוטל על העובדת
כי אכן התפטרה על מנת לטפל בילד,
אולם כאשר העובדת מתפטרת לאחר לידה, קיימת בדרך כלל חזקה (הניתנת לסתירה בידי המעביד)
כי התפטרותה סמוך לאחר הלידה היא לצורך טיפול בילד שנולד[1].
החזקה האמורה מתקיימת אף אם העובדת שבה לעבודתה
לאחר הלידה ומתפטרת תוך מספר שבועות מעת שחזרה לעבודה
(דב"ע (ארצי) 3-63/98 בובליל נגד א.א.צ. שירותים משפטיים בע"מ [פורסם בנבו] (26/7/98)).
על פי ההלכה הפסוקה, העובדת המתפטרת לא נדרשת להשקיע את כל זמנה בטיפול בילד.
גם בנסיבות שבהן התפטרה עובדת ממקום עבודתה לאחר הלידה
אך החלה לעבוד במקום עבודה אחר בסמוך לאחר מכן,
הרי שאם תוכיח כי תנאי העבודה במקום החדש היו נוחים יותר לטיפול בילד
(כגון היקף שעות מופחת או קרבה לבית המאפשרת הגעה לילד בקלות,
או זמן נסיעה למקום העבודה ולבית מופחת, או שכר שעתי גבוה יותר),
אזי תהא העובדת זכאית לפיצויי פיטורים
מאחר שההתפטרות נועדה לאפשר להורה שהות
ארוכה יותר עם הילד תוך טיפול בו
(דב"ע נה/3-51 (ארצי) דינה חבה נ' סופר דרינק בע"מ [פורסם בנבו] פד"ע כח 471).
הפרשנות הניתנת לסעיף 7(א) לחוק פיצויי פיטורים היא פרשנות רחבה
המתיישבת עם הרציונל העומד בבסיס הסעיף.
לא זו אף זו, כבר נפסק כי אף אם הסיבה להתפטרות הינה שילוב של נסיבות,
היינו אי שביעות רצון ממקום העבודה או מהשכר,
והרצון לטפל בילד –
זכאית העובדת המתפטרת לפיצויי פיטורים,
וכי די בכך שקיים קשר סיבתי בין הלידה לבין ההתפטרות,
גם אם היו סיבות נוספות להתפטרות.
הפסיקה קבעה במפורש כי עובדת המתפטרת לצורך טיפול בילד,
בשונה מהתפטרות בגין הרעה מוחשית בתנאי העבודה-
אינה צריכה להודיע על כך למעסיק מראש.
כך למשל בדב"ע 3-63/98 נקבע שעל אף שהמערערת כבר חזרה לעבודה
לאחר הלידה ובעקבות ויכוח עם המעביד התפטרה,
קבע בית הדין הארצי, כי הויכוח נוצר על רקע נסיבות שלא התאימו למערערת לטיפול בבתה,
וקבע כי התפטרותה הינה על מנת לטפל בבתה.
פירוט רחב יותר לפסקי הדין הרלוונטים מצורף כאן.