פני נישאה לשלמה גלס, שהיה סוחר ותעשיין מוכשר. יחד השקיעו כספים רבים במושבה קדימה ורכשו שם אדמות כדי להיות שותפים אמיתיים בבניין הארץ. על שמחת חייהם המוצלחים העיב ענן אחד: הם לא זכו לחבוק ילד משלהם. 

פני אהבה ילדים וחיות, וחלמה על ילדים משלה שישחקו בחולות ארצנו. חלומה המתוק לא התגשם מעולם. משהזדקנה, קיבלה החלטה בליבה: "אם לא זכיתי לילדים משלי, אעשה משהו עבור ילדים של אחרים." את האדמות שרכשה העניקה ברבות הימים (למעלה מעשרים דונמים) למועצת המושבה קדימה, כדי שיוכלו לשכן בשטחיה עולים חדשים.

המועצה קראה לקריה חדשה במושבה בשם "קריית שלמה" לזכרו של בעלה, שלמה גלס ז"ל. בנוסף, הוקמו גן ילדים לזכרה וגינה מרכזית גדולה על שמם. בכך קרבה פני את מצהלות הילדים אל חלומה שלא התגשם.

פני הייתה מעורבת בכל הקשור להתפתחות מדינת ישראל, והייתה שותפה נאמנה לשגשוג התעשייה וחיי המדע בארץ. ראשה החריף במסחר הורה לה היכן להשקיע את כספיה, באופן שהניב תשואות רווחיות. בכספים הללו ומפירותיהם הוקמה הקרן הזו.

את כל רכושה הקדישה להקמת קרן מלגות למצטיינים בכישרונותיהם בתולדות עם ישראל וארץ ישראל, בלי הבדל גזע, לאום או דת. כל סטודנט תושב הארץ, או מי שבא ללמוד בציון, זכאי למלגה אם כישרונותיו אכן ייחודיים.

פני אהבה את הארץ והייתה קשורה אליה בכל נימי נפשה. לכן בחרה להקדיש את כספי הקרן למחקר תולדות הארץ וההיסטוריה של עם ישראל.

שלמה הלך לעולמו בטרם עת. מאז פטירתו פרשה פני מחיי הציבור והתמסרה לטיפול בעסקיו. ארבעים שנות אלמנות ובדידות היו מנת חלקה.

פני זכתה לאריכות ימים ונפטרה ב-18.12.1993, בגיל 84.
את ספרייתה, שהייתה עשירה בשפות זרות, תרמה למועדונים עבור עולים חדשים. את תכולת דירתה ביקשה למכור ואת תמורתה להקדיש לצדקה. בנוסף, נידבה סכום כסף לתלמידי ישיבת פוניבז', כדי שיאמרו עליה ועל בעלה 'קדיש' בימי השנה לפטירתם, שכן לא השאירה אחריה אף יורש.