תקציר פסק הדין:
בבית המשפט בפתח תקווה התנהלו מספר תביעות המתייחסות לעיזבון של המנוחה, שנפטרה ב-2021.
המחלוקות נובעות מצוואות שונות שהותירה המנוחה, וייפוי כוח מתמשך שמינתה לבנה.
הסוגיה המרכזית הייתה האם הצוואה השנייה של המנוחה,
שנחתמה ב-2019, תקפה או לא.
בצוואה זו הורישה המנוחה את רכושה לשני בניה בלבד, והדירה את בעלה וביתה.
הצוואה הראשונה, שנחתמה ב-2013,
הייתה צוואה הדדית שבה הורישה את רכושה לבעלה אם תלך לעולמה לפניו,
מה שאכן קרה.
היורשים טענו שהמנוחה הייתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה,
ושלא הייתה עליה השפעה בלתי הוגנת.
הבנים התנגדו לקיום הצוואה הראשונה ולביטול ייפוי הכוח המתמשך.
הבעל והבת טענו שהמנוחה לא הייתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה,
ושהייתה תחת השפעה בלתי הוגנת מצד הבנים.
כמו כן, ביקש לבטל את ייפוי הכוח המתמשך ואת הודעת הביטול של הצוואה הראשונה.
החלטת בית המשפט:
בית המשפט קבע כי המנוחה הייתה כשירה לחתום על הצוואה השנייה,
ושלא הופעלה עליה השפעה בלתי הוגנת. כמו כן, נדחו הטענות לביטול ייפוי הכוח המתמשך ולהודעת הביטול של הצוואה הראשונה.
פסק הדין ניתמך בעיקר בעדויות של שני רופאים שפגשו את המנוחה סביב מועדי החתימות והעידו על כשירותה.
וגם קבע פסק הדין הוצאות בית משפט בסך 40 אלף שקלים על הבעל!